מהי חשיבות האמוניה להגדלת התנובה החקלאית, בתקופה שבה מיליארדי אנשים ברחבי העולם מרוקנים את המדפים וחוששים ממחסור במזון?
אנו מצויים בעיצומה של תקופה נדירה, שמתרחשת אחת למאה שנה (ואולי יותר). תקופה שבה ההתפרצות של מגפת הקורונה, מטלטלת את שווקי העולם, מטילה מורא ומרוקנת את הרחובות. למרות שהמצב נראה כאוטי, אנחנו מצוידים בדבר הכי חשוב בתקופה הזו (חוץ מבריאות): אוכל בצלחת.
מתוך החשש שהמזון עלול לאזול, בשבועות הראשונים לפרוץ המשבר בישראל מדפי הסופר התרוקנו במהירות. דמיינו לעצמכם מה היה קורה אם המדפים חלילה לא היו מתמלאים? מה היה קורה לו היה נוצר מחסור במוצרים בסיסיים כמו פירות, ירקות ודגנים? הנתונים מלמדים שזה היה עלול להיות המצב, אלמלא חומר גלם אחד: אמוניה.
מהי חשיבות האמוניה להאכלת האוכלוסייה?
כדי שיוכלו לגדול ולהניב פירות, הגידולים החקלאיים זקוקים לחנקן. במסגרת מחזור החיים הרגיל של הטבע הצמחים גדלים ולאחר נבילתם, משתחרר החנקן שהם מכילים חזרה אל הקרקע כדי להזין את הצמחים החדשים שבוקעים. אך מה קורה כאשר קוטפים את היבולים והחנקן לא חוזר חזרה אל הקרקע? צריך למצוא דרך להזין את הצומח בחנקן ולמנוע ירידה בתנובה החקלאית. לאורך ההיסטוריה האנושית הבינו האיכרים והחקלאים את העיקרון הזה, וניסו להחזיר את החנקן אל הקרקע בצורות שונות, כגון שימוש בקומפוסט וזיבול הקרקע.
אך אמצעים אלו לא הספיקו, לנוכח הגידול החד באוכלוסייה והתיאבון הגובר של צמחים לחנקן. כדי להאכיל את האוכלוסייה הגדלה במהירות, היה צריך למצוא דרך יעילה יותר שתדביק את הביקושים. זה בדיוק מה שעשו פריץ האבר וקארל בוש, שפיתחו בשנת 1913 שיטה לייצור המוני של אמוניה סינתטית. האמוניה שמייצרים בשיטה זו משמשת לייצור דשנים המכילים חנקן, אשר חיוני להתפתחות הצמח.
מאז ועד היום, תהליך האבר-בוש משמש לייצור רוב האמוניה העולמית, ולהזנת יבולים חקלאיים ברחבי העולם. בעיני רבים מדובר באחת ההמצאות החשובות של המאה העשרים: עד להמצאה זו, ייצור כמויות גדולות יותר של מזון היה כרוך בהקצאת קרקעות רבות יותר. הודות להמצאה של האבר ובוש וליצירת אמוניה המאפשרת להזין המוני יבולים, אותה חלקת אדמה מייצרת תנובה חקלאית גדולה בהרבה.
מזון העתיד: איך ייראה העולם שאחרי הקורונה?
ההשלכות הבריאותיות והכלכליות של מגפת הקורונה רחבות היקף, אך אנחנו נשרוד אותן. יש לכך 2 סיבות מרכזיות: הסיבה הראשונה היא שהודות לדשנים מבוססי אמוניה שאחראיים לקיום החיים של מיליארדי אנשים ברחבי העולם, תמיד יהיה לנו מה לאכול. הסיבה השנייה היא התושייה האנושית, שמייצרת כל הזמן פתרונות חדשניים דוגמת חיסון אפשרי לנגיף הקורונה.
אותה תושייה ממשיכה למצות את השימוש באמוניה, באמצעות פיתוח דשנים חדשניים שעושים בה שימוש יעיל לצורך הגדלת התנובה החקלאית. כל זאת על רקע תחזית האו"ם, לפיה צפוי גידול של כ- 70% בצריכת המזון העולמית עד שנת 2050.
אולי יעניין אותך גם: